ציפיות יש רק לכריות
"ציפיות" – רחל שפירא
"כולם אומרים לי,
בלי בעיות יש לך עודף רגש, וציפיות
עץ כל כך גבוה, רק אל תפלי
כל יום אני חושבת, זה היום שלי
הכל נראה לי, כמו תרגיל
כל יום אני שואלת, מתי נתחיל
עץ כל כך גבוה, תיזהרי
כל יום אני חושבת, מחר אמריא
וזה כואב, להתבזבז
וזה כואב, להתבזבז
כל כך כואב ומאכזב, כל כך כואב ומאכזב …"
כמעט כולנו מצפים:
שישקיעו, 
שיבואו, שיכילו, שיעזרו, שיזכרו, שיחמיאו, שיגידו,
שישמחו, שיפרגנו, שיקנו, שיכבדו, שיאהבו, שידעו
שיזמינו, שיכינו, שיתנו..
אם זה מתמהמה או חלילה לא מגיע, אנו מתאכזבים, כועסים, מתחשבנים, נפגעים ומתבזבזים …
לצפות – זה בעצם אומר לחכות, להיות תלויים במישהו אחר שיעשה את מה שאנחנו נרגיש איתו טוב…
אז למה שלא נעשה זאת בעצמנו?
– נמזוג לנו כוס יין במחיר שערורייתי ונברך את עצמנו כשאנחנו מצליחים
– נעמוד מול המראה בחוטיני ונגיד לעצמנו שאנחנו יפים ומושלמים עם כל הכנפיים והצלוליטיס
– כשלא מזמינים אותנו, נזמין אנחנו את האנשים שאנחנו אוהבים ונכין ארוחת גורמה
– נזכיר לאלו שאנחנו רוצים שיברכו אותנו ליום הולדת שיש לנו יום ההולדת: באס אם אס, ובאימייל .
– נקנה לעצמנו פרחים, בגד, תכשיט שאנחנו רוצים מבלי לחכות ש"מישהו יבין את הרמז״..
ולפעמים… אפשר לבקש, להגיד מה אנחנו צריכים : מילת חיבה, פרח, נשיקה …
סתם כי זה אנושי..
חזרה לעמוד מאמרים